כמו פייטן מקצועי תפקידו של חודש אלול להכין ולחבר אותנו מחיי החומר אל פסגת הרוח בימים הנוראים. כמו פוליטיקאי משופשף הוא יודע את רזי הרטוריקה מול הלב הסרבן ומוציא לו את נשק יום הדין – הפיוטים. ואת כל זה הוא מקבץ ועל האריזה הוא מצרף פתק שעליו כתוב – "לפתוח בלילה". את יצירתו הוא מכנה – סליחות.

"לדוד ה אורי ויישעי… כי יצפנני בסכה" – כתב המדרש: 'ה אורי' נרמז לראש השנה 'ויישעי' נרמז ליוה"כ ו – 'כי יצפנני בסכה' נרמז לסוכות. ואולי ננסה להוסיף שהמילה הראשונה – 'לדוד' נרמזה לחודש אלול (בין אם התכוון לכך דוד המלך ובין אם לא). דוד, נעים זמירות ישראל, היה קם בחצות לילה להלל בשירי תשבחות ליוצרו ולהודות לו על משפטיו. הלילה הוא הזמן לחשבון נפש והתבוננות מתוקף הרוגע הפושה בזמן זה, אפילו הקב"ה נזכר בזמן זה בחורבן הבית ובגלות ישראל ותיקנו לומר בו תיקון חצות. אם נתבונן בשנה כאנלוגיה ליממה הרי שחודש אלול הוא אשמורת הבוקר. עדיין האור לא הפציע וכנגד חשכו של הלילה לאדם ישנה הזדמנות איכותית להביט פנימה. כמו מי שלא ישן לפני מבחן גדול העומד לפניו, אנו ניצבים בחודש אלול ביראה ובזמירות בו זמנית כי בעצם כל מכון הכנה להתמודדות עם מצבי לחץ וציפייה ינחה אותו לחייך ולהישאר אופטימי כי ממילא – "אם אתה דן אותי כמעשיי…". האדם מזכיר לעצמו שוב ושוב שירחמו עליו אם בבחינת בן לאביו ואם בבחינת עבד, והוא שר, כי הוא מאושר.

הפיוט נבדל משאר סוגי השירה במשקלים ברורים וקישוטים ספרותיים, אך בעצם מה שבאמת מבדיל אותו זה הקשר החזק לתפילה ולחיי הקודש. מטיב להגדיר ד"ר מאיר בוזגלו (בנו של הפייטן רבי דוד בוזגלו) את מקומו של הפיוט באזור הדמדומים בין קודש לחול ואת ההבדל בין הפייטן לחזן שהאחרון נצמד לכללים נוקשים יותר בעוד שהראשון שוחה בתוך מערבולת תווים, מנגינות וסולמות העוטים טקסטים שונים. לפייטן תפקיד מכריע בסלילת התוואי של המילים היוצאות לנו מהפה לתוך ליבנו ומשם לשערי שמיים. וכמו פייטן מקצועי תפקידו של חודש אלול להכין ולחבר אותנו מחיי החומר אל פסגת הרוח בימים הנוראים. כמו פוליטיקאי משופשף הוא יודע את רזי הרטוריקה מול הלב הסרבן ומוציא לו את נשק יום הדין – הפיוטים. ואת כל זה הוא מקבץ ועל האריזה הוא מצרף פתק שעליו כתוב – "לפתוח בלילה". את יצירתו הוא מכנה – סליחות.

ה' שמעתי שמעך יראתי ה'.

ה' שמעתי ונרגזתי יום בו תפקדני

זחלתי וחלתי יום בו תדנני

השפלתי ונבהלתי פן באפך תמעיטני

כי גדול יום ה'

ה' ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים

בחסדי אבות ראשונים אנחנו בטוחים

תיכון תפילתנו כריח נחוחים

ה' פעלך בקרב שנים חייהו, ה' (פיוט הנאמר כהקדמה לפני חזרת הש"ץ בראש השנה ויוה"כ)

 

לפני כ – 20 שנה, כילד בבית שאן, הייתי סולן במקהלה מקומית ושרנו פיוטים לצד שירים עכשוויים. המנצח, מר אהרון קלפון (פייטן מקצועי ומוערך בסביבה) שלח אותי לסדנת פיוטים לקראת הימים הנוראים שהתקיימה בזמן כזה בירושלים. זכור לי במיוחד הפיוט 'ה' שמעתי שמעך יראתי' במנגינה המיוחדת המתלכדת בצורה מושלמת יחד עם המילים ויוצרת מיקשה אחת של פיוט מעורר ייראה המדגישה את גדלות ה' לעומת קטנות האדם ובסוף כל בית חותם בביטחון ותקווה. אני זוכר את חזרת הש"ץ מתחילה ממקום יותר גבוה אחרי פתיחה מרוממת כזו.

ווידאו – גיל דרביינסקי.

שנה שעברה נכחתי באירוע שלקח אותי לזמן מה לאותה ילדות ולאותן חוויות. זה היה קונצרט סליחות של התזמורת האנדלוסית של אשדוד בהשתתפות שלמה בר, הפייטנית ליאת יצחקי והפייטן בנימין בוזגלו. האירוע, שהתקיים בנמל תל אביב, היה כמו שולחן ערוך במגוון מטעמים ותבשילים שערבים לכל חך ושירתם של הפייטנים ששרו בגבם לים הייתה המשך ישיר של גלי הלילה הרגועים והעוצמתיים. החודש, אותו הרכב לא יקיים הופעה דומה אך ליאת יצחקי בקולה הערב, הסלסולי בעל המנעד הרחב פורצת למחוזות רחבים יותר בהופעה מיוחדת בשם: "מופע סליחות והתחדשות". שוב היא תחזור לנמל תל אביב בסוף החודש (29.9), ובנוסף תקיים הופעות דומות בעוד מקומות ברחבי הארץ. מופע יוצא דופן וייחודי שלה בחודש הבא הוא קונצרט – "שהאופרה פוגשת את הפיוט" יחד עם תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של שמואל אלבז.

liatליאת יצחקי בנמל תל אביב. צילום – משה צ'יטיאת.

 

הופעות קרובות של ליאת יצחקי:
18.9 – מופע סליחות והתחדשות – היכל התרבות שדרות. 20:30. טל: 08-6611555.
29.9 – מופע סליחות והתחדשות – 'טוקהאוס', נמל תל אביב. 21:30. 03-5545500.
9.10 – מופע סליחות והתחדשות – אולם אורנית, תפוח. 19:00. 053-7749676. עם עדן הראל.
20.10 – שהאופרה פוגשת את הפיוט – משכן לאומניות הבמה, אשדוד. 21:00. 08-9568111.
22.10 – שהאופרה פוגשת את הפיוט – כיכר העצמאות, נתניה. 21:00. 08-9568111.

 

להזמנות – טליה – 052-5610515.


Register

אהבת את התוכן?